עולם העבודה

הרצאות על עולם העבודה

שינויים טכנולוגים והתפתחות כלכלית

מרצה: ד”ר יעקב בן-עמי

על מיתוסים בעולם העבודה ועל שברם

אנו חווים בשנים האחרונות שינויים דרמטיים בכל תחומי חיינו ואלו מעמידים

בסימן שאלה אמיתות אשר גדלנו על ברכיהן.

תהליכי הגלובליזציה שינו את עולם המסחר, עליית האינטרנט שינתה את דפוסי הקניות,

ורמת החיים את הרגלי הפנאי.

בתוך כל הצונאמי הזה של שינויים רבים מאיתנו מתעקשים לראות בעבודה

את העוגן היציב אשר סביבו נבנה את חיינו.

האומנם זה אפשרי? האם מי שמצטרף אל עולם העבודה במאה ה-21

יכול לצפות למקום עבודה אליו יגיע מידי יום בשעה 08.00 ויעזוב ב 17:00?

האם מקום העבודה יכול עדיין להבטיח ביטחון תעסוקתי?

כמה מקומות עבודה יחליפו ילדינו במהלך חייהם הבוגרים? כמה מקצועות הם יחליפו?

בהרצאה נסקור את התמורות שעובר עולם העבודה ואת אלו שעדיין צפויות בו במהלך העשור הקרוב,

נבחן את התנפצותם של המיתוסים על ברכיהם גדלנו ונשאל את עצמנו האומנם צריך לבכות את אבדנם.

והחשוב מכל – נדון בשאלה כיצד להתמודד עם עולם העבודה החדש ולהצליח.

גלגולו של החוזה הפסיכולוגי בעולם העבודה

כולנו מכירים את החוזה המשפטי אשר נחתם בין צדדים כאשר רוכשים דירה,

מתחתנים (כתובה ו/או הסכם ממון).

באופן דומה, כאשר מתחילים לעבוד בארגון נחתם לרוב חוזה אישי

או עובדים תחת הסכם קיבוצי, שניהם בעלי תוקף משפטי.

מתברר שאין בהסכם משפטי זה לכסות את כל ההתחייבויות של הצדדים

ומתייחס אך ורק לקצה הקרחון של התחייבויות אלו.

כל מה שלא נכלל בהסכם הכתוב והחתום כדת וכדין מכוסה ע”י החוזה הפסיכולוגי

וזה מהווה מעין תיאום ציפיות בין הצדדים.

מתברר שאנשים מייחסים לחוזה הפסיכולוגי באופן מובהק משקל גדול הרבה יותר

מאשר לזה בעל התוקף המשפטי.

ההרצאה תתמקד באפיוניו של חוזה זה בעולם העבודה ובשינויים המרתקים

החלים בו מאז תחילת המילניום השלישי.

 

מלכודת ההצלחה

מאז ומתמיד לימדו אותנו לחשוש מכישלון וזה אכן הפך למוטיב

מרכזי בחיינו האישיים, המקצועיים והארגוניים.

המציאות מלמדת שסכנות רבות אורבות לארגונים דווקא כאשר

ההצלחה מאירה פנים וביצועיהם מרקיעים לשחקים.

האיומים הגלומים בסכנות אלו מתממשים כאשר נשאבים ל”מלכודת ההצלחה”.

מה שמוביל אליה אלו ארבעת פרשי האפוקליפסה, הלא הם ארבעת ה”שינים”:

שגרה, שמרנות, שאננות ושחצנות.

הרצאה זו באה לסייע בהתמודדות עם ארבעת “השינים”

ולהימנע מנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.

כיצד הפכה ישראל למדינת סטארט-אפ

היזמות הולכת ומבססת לעצמה מקום של כבוד

ונתפשת כאחד ממקורות העושר החשובים ביותר.

בישראל נעה המטוטלת מיחס מבטל ליזמות בראשית

ימי המדינה ועד היום בו יזמים הפכו לגיבורי תרבות.

כיצד קרה השינוי? האם היתרון היזמי בישראל בסכנה?

מה צריך כדי להפוך ליזם? כיצד המדינה מעודדת יזמות?

האם תיתכן יזמות נטולת סיכונים? כיצד נולד מיזם חדש?

האם יש גבול ליזמות? בכל אלה תתמקד ההרצאה ותעסוק ברמת הפרט,

ברמת הארגון וברמת המדינה.

השפעת השינויים הטכנולוגיים בניגוד לציפיות,

לא יתרה מהפיכת הטכנולוגיה את האדם העובד ולא גרמה להפחתת כוחו.

באופן מפתיע הובילו השינויים הטכנולוגיים דווקא להעמדתו

של האדם העובד כגורם מרכזי בעשייה הכלכלית.

לראשונה מאז התחילה הפעילות הכלכלית בעולם, האדם העובד בארגון

נתפש כנכס ובעבר נהוג היה לראות בו מעמסה .

ההרצאה תעסוק בשאלות : למה זה מחייב את המעסיקים? כיצד זה משליך על העובדים?

כיצד לפתח ולטפח את ההון האנושי?

כיצד ניתן לתרגם הון זה לעושר בשלוש רמות: המדינה, הארגון, והעובד?

תולדות ההתפתחות הכלכלית בעולמנו

הכלכלה בעולמנו החלה

לפני כעשרת אלפים שנה

ועברה מאז תמורות רבות.

ההרצאה תציג את התפתחותה של

הפעילות הכלכלית כמחזה ב-4 מערכות

אשר כל אחת מהן נפתחת במהפכה דרמטית ובכל אחת מהן ניצב במרכז

הבמה גורם אחר המהווה מקור של עושר למדינות, לפירמות ולפרטים.

המיקוד המרכזי בהרצאה הינו על העידן המרתק בו אנו עומדים כיום ועל מה

שצפוי בפעילות הכלכלית בעתיד הנראה לעין.

ד”ר יעקב בן-עמי

סיים בהצטיינות יתרה

דוקטורט בכלכלה ובמנהל עסקים ב-UP.

משמש מרצה באוניברסיטאות מובילות

ובמקביל יועץ לארגונים ולתאגידים בארץ ובחו”ל.

שימש בעבר בתפקיד יו”ר מרכזי טיפוח היזמות בישראל

ובתפקידי מנכ”ל ודירקטור בסקטור העסקי ובסקטור הציבורי