כיתת אמן והרצאות עם רוני סומק, משורר וסופר

חצי כיכר לחם ופרח – חדר הלידה של השיר

מפגש קסום עם רוני סומק בו הוא מספר על המעבר ממגרש הכדורסל למגרש השירה, על המשורר ההופך לצייד האורב לרגע בו “נלכד” השיר ועל התחושה שבישראל דומה המשורר לזה שיושב ליד הפסנתר במסבאות המערבונים ומבקש מהקהל “אל תירו בי אני רק הפסנתרן”.

שיר אושר

אֲנַחְנוּ מֻנָּחִים עַל הָעוּגָה

כְּמוֹ בֻּבּוֹת חָתָן כַּלָּה.

גַּם אִם תָּבוֹא הַסַּכִּין

נְנַסֶּה לְהִשָּׁאֵר בְּאוֹתָה הַפְּרוּסָה

רוני סוֹמֶק

משורר ישראלי, נולד ב-1952 בבגדד שבעירק. עלה ארצה בגיל שנה וגדל במעברה עד גיל שש, תקופה שהוא זוכר כמאושרת למדי.

שמו המקורי הוא סומך, אך כשפורסם שירו הראשון, בנערותו נכתב בטעות סומק. באותה תקופה שיחק כדורסל:

באחד האימונים ניגש אליו המאמן ואמר לו, שמישהו עם שם דומה לשלו כותב שירים בעיתון. סומק, משום מה, הכחיש כל קשר לעניין, אך מאז אימץ לו שם זה.

בצעירותו עבד עם נוער עבריין, שיחק זמן מה בתאטרון, למד רישום במכון “אבני” וספרות ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב.

עבד כמורה לספרות בבית ספר תיכון וכמדריך לכתיבה יוצרת.

בשיריו ניתן להבחין בתמונות של נופים עירוניים, לרב תל-אביביים, ותמונות המבוססות על מושגים ושמות מעולם הקולנוע והבידור (מרלין מונרו, בילי הולידיי, ברוק שילדס ועוד).

סוד קסמה של שירתו הוא בקרבתה למציאות, בדיווחה התמציתי, בקצב המהיר והקטוע שלה ובדימוייה הקשוחים והמחוספסים.

בין ספריו: גולה, סולו, אספלט, שורות על פלא הירקון, ברדלס, בלאדי מרי, גן-עדן לאורז – מבחר 1976 – 1996.